יום שלישי , 16.10.18, 06:13
בית > הבלוג > האם בגילי (או במצבי) אני יכול/ה לעשות שינוי
A woman sits in front of her house near the Line of Control (LOC) in Uri

האם בגילי (או במצבי) אני יכול/ה לעשות שינוי

בזמן האחרון השאלה הזו חוזרת ועולה עם כמה מהמתאמנים שלי:

עד כמה שינוי הוא באמת אפשרי? עד כמה אפשר לשנות ממש. עד כמה שינוי הוא בר קיימא?
האם גם בגילי המופלג (ולכל אחד, לא חשוב מה גילו, נראה שהוא בגיל "מופלג") אפשר לשנות?

ואני אומרת: תלוי איך מסתכלים על זה.
או יותר נכון
תלוי מאיזה רובד מסתכלים על החיים בכלל.

המציאות המוצקה

ברובד הגלוי לעין, הרובד הפיזי. הדברים הם מוצקים. לפעמים ממש "יצוקים". ברובד הזה יש סיבה ותוצאה, יש חוקי טבע, וכל שינוי מחייב הפעלה מסויימת של כוח, או תיחכום מסוג אחר.

ברובד הזה הזדקנות היא עובדה והדרך היחידה להילחם בה היא קרם של אנטי איג'ינג, בוטוקס והמון ויטמינים.

ברובד הזה אם לא השגת משהו עד גיל מסויים אז אבוד לך, ואם לא הצלחת בעבר רוב הסיכויים סביר שגם לא תצליח בעתיד.

ובכלל, ברובד הזה דרך הטיפול הנפוצה ביותר היא להילחם בדברים, להתנגד להם, בתקווה שאם נתנגד מספיק הם ילכו למקום אחר (מה שבדרך כלל לא באמת קורה).

ברובד הזה גם המצב הכלכלי הוא נתון, והחדשות מהטלוויזיה מכתיבות את סדר היום ולפיהן אנחנו יודעים מה יקרה לנו (המצב קשה, תמיד, בעצם, מתי לא?).

כדי להצליח צריך לעבוד קשה

בעולם הזה כדי להצליח בחיים צריך לעבוד קשה, צריך מרפקים, ואם אתה בעל עסק צריך ללמוד כל הזמן שיטות חדשות ומתוחכמות של שיווק, וזה כל כך מסובך שעדיף להרים ידיים ולעזוב את זה, כי גם ככה אין הרבה סיכוי שנצליח… והשוק רווי, ולאנשים אין כסף…

ובעיקר מאוד מאוד קשה לשנות דברים, כי יש ביולוגיה, וגנטיקה, והיסטוריה, ומורשת, וסטטיסטיקה, רוב העסקים הקטנים נסגרים אחרי שנה, ואצלנו במשפחה אף אחד לא עשה כסף, ואין לי את זה, וככה זה, ואין מה לעשות.

עשו לי, שתו לי

אחר כך ישנו הרובד הרגשי, שהוא מאוד משמעותי. מה אני מרגישה, מה הרגשתי, איזה זיכרונות יש לי מהעבר ואיך הם ממשיכים להפעיל אותי, ולמה אני ככה וככה? בגלל שבילדות שלי היה ככה וזה ממשיך להפעיל אותי.

ברובד הזה אנחנו "סוחבים" איתנו רגשות קשים מהעבר, כי לא היינו מוכנים לחוות אותם, להרגיש את מה שהרגשנו. כי זה מפחיד, מעציב או מלחיץ, אז אני משתדלת לעקוף את זה ולשים מלמעלה שכבה של משהו אחר, ומאחורי הקלעים אני ממשיכה להגיב לחוויות מן העבר, שנכון לרגע זה קיימות רק בזיכרון שלי, לקדש אותן, לדרוש מאנשים אחרים שיקדשו אותן, להיות קרבן צודק, להמשיך להאשים את ההורים שלי בכשלונות שלי גם בגיל 50 ולהאמין שצריך "לחפור" ו"לנקות" ו"לשחרר" עד אין קץ כדי להיות משוחררים מהשפעת העבר על החיים.

כל רגע הוא רגע חדש

ואני רוצה להזמין אתכם לעלות מדרגה אחת נוספת, לרובד הרוחני, ממנו ברור שכל מה שקיים הוא הרגע הזה, ומה שאנחנו יוצרים ברגע הזה הוא מה שקיים. מה שאנחנו יוצרים הוא מה שאנחנו ממקדים בו תשומת לב, ואנחנו ממקדים תשומת לב בדברים באחת משתי דרכים: או מבחירה, או בתגובה (למשהו מבפנים, כמו זיכרון או רגש, או למשהו מבחוץ: משהו שאמרו לנו, משהו שקרה או משהו שעל פי הפרשנות שלנו נדמה לנו שקרה).

בכל רגע אנחנו יכולים לבחור להאמין שמאוד קשה להצליח (עובדה, הרוב לא מצליחים) או שזה ממש פשוט להצליח, כי בדרך כלל אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי להצליח, כל מה שצריך זה לעשות את זה.

בכל רגע אנחנו יכולים לבחור למקד את תשומת הלב שלנו בסיכויי ההצלחה, לקרוא חומרים מעוררי השראה, לכתוב תודות כדי לעורר את חוויית ה"יש" בחיינו, או להסתכל סביב ולראות למי אנחנו יכולים לעזור או לתת, כי נתינה לזולת מגבירה את תחושת הכוח והמסוגלות שלנו. (ואנחנו יכולים כמובן גם למקד את תשומת הלב בכל מה ומי שלא הצליח ולשאוב משם "הוכחות" לכך שזה בלתי אפשרי).

אז איך אתם בוחרים לחיות

ברובד הרוחני אנחנו לא הגוף שלנו ולא הרגשות שלנו. אנחנו רוח ששוכנת בתוך הגוף וחיה בתוך סיפור שהיא עצמה כתבה והיא יכולה גם לשנות (אם לא את האירועים עצמם, אז את הפרשנות, הבחירות והתגובות לאירועים, שכבר גמרו להתרחש מזמן).

נכון, חשוב מאוד ללמוד להרגיש, כי רגשות נועדו שירגישו אותם.

ונכון, יש דברים בעולם הפיזי שצריך פעולה פיזית כדי ליצור אותם (כמו שאמר זאת יפה סטיבן קובי, מחבר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד: "אפשר לשבת עם פה פתוח ולחכות שיעוף לכם אווז צלוי פנימה, אבל זה עלול לקחת הרבה זמן")

אז כן, קומו ועשו דברים, והרגישו את מה שאתם מרגישים בכל רגע (רמז: סרקו את הגוף, הרגשות מתחבאים שם).

אבל בעיקר בעיקר: צרו בכל רגע את תמונת העולם שאתם רוצים ליצור, מלאו את עצמכם בהשראה, חיו
בהכרת תודה וזכרו – כל רגע הוא רגע חדש וזכותכם המלאה ליצור אותו כפי שאתם רוצים שהוא יהיה.

באהבה עדית

תגובות פייסבוק

תגובות

אולי יעניין אותך

mahakesher

מה הקשר בין שמחה, הצלחה ורגשות?

מה הקשר בין רגשות לבין הצלחה ועסקים? האם בכלל יש קשר כזה? בסרטון שלפניכם אני …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *