יום שלישי , 16.10.18, 06:41
בית > הבלוג > אל תתנו לחיים שלכם לעבור בלעדיכם
Time-Management_1

אל תתנו לחיים שלכם לעבור בלעדיכם

הלו, מישהו בבית?
הפעם אני רוצה לדבר על נוכחות.
האם אתם נוכחים בחיים שלכם? האם אתם באמת נוכחים?
האם קורה לכם הרבה שמישהו מדבר אליכם ואתם חושבים על משהו אחר?
האם קורה לכם שאתם מגיעים לחיפה ולא זוכרים שעברתם את חדרה?
האם אתם שואלים את עצמכם לפעמים איך הגעתם לגיל הזה, לשלב הזה בחיים, איך הילד הגיע לתיכון, או לצבא, או התחתן, בלי שהרגשתם?
האם אתם חשים כל רגע שעובר?
רובנו, למרבה הצער, לא ממש נוכחים.
למעשה, רוב הזמן אנחנו נמצאים באחד משני מקומות: בעבר: מה היה, איך היה, למה היה, למה עשיתי, איפה טעיתי? עשו לי, שתו לי, לא שילמו לי. היה רע לתפארת, או שאולי היה כל כך כיף שלא בא לי להפסיק לחזור לשם….
ובשאר הזמן אנחנו נמצאים בעתיד: מה יהיה, איך יהיה, מה נעשה כדי שלא יקרה. בטוח שיהיה, מאוד מדאיג אותנו שיהיה…
וכמעט אף פעם אף פעם אנחנו לא נמצאים כאן.
אנחנו בורחים לפנטזיות, לדמיונות, למשאלות כמוסות. אנחנו מדמיינים תסריטים אפוקליפטיים. אנחנו חוזרים אחורה בזמן, מנהלים שוב ושוב מריבות שהסתיימו מזמן, כועסים שוב, נעלבים שוב, מדמיינים נקמות…
אנחנו מדמיינים מה יהיה כשנזכה בפיס, כשנמצא את הזוגיות מהחלומות, כשיקדמו אותנו, כשנתעשר פתאום, כשנעבור דירה…
אנחנו עושים המון דברים – העיקר לא להיות כאן, כאן ועכשיו.
כי כשאנחנו נמצאים כאן ועכשיו – אנחנו חשים באופן בלתי נמנע את החיים. את הרגשות שלנו. את הפוחדים שלנו, האכזבות שלנו, הכעסים שלנו.
נכון, זה גם המקום היחיד בו אנחנו חשים את השמחה והאהבה, את ההתרגשות וההתלהבות.
כשאנחנו נוכחים – אנחנו יודעים בדיוק כמה אנחנו מרוויחים וכמה אנחנו מוציאים ומה מצבנו האמיתי.
אנחנו יודעים בדיוק איך אנחנו נראים ואיך לא.
כשאנחנו נוכחים ממש, אין סיכוי שנדחס לריאות שלנו עשן עם זפת שמרעיל אותנו לאט לאט, או כמויות סוכר שיחרבו כל חלקה בגופנו.
כשאנחנו נוכחים, אין סיכוי שנדבר לא יפה לאנשים שאנחנו מאוד אוהבים.
כשאנחנו נוכחים, אין סיכוי שבן או בת הזוג שלנו ינהלו רומן ואנחנו לא נרגיש כלום. או שננהל רומן עם מישהו שממש לו בעניין שלנו, ולא נדע מזה. אין סיכוי שהילד שלנו ישתמש בסמים, או יסבול מהצקה בבית הספר, או ידרדר בלימודים או יהיה בדיכאון ואנחנו לא נדע מזה.
אין גם סיכוי שיפטרו אותנו יום בהיר אחד, בלי שנחוש שמשהו קורה.
אבל בדיוק בגלל כל אלה, רוב הזמן אנחנו מעדיפים לא לדעת
ולכן אנחנו בורחים לכל מיני מקומות אחרים
ואז פתאום מתעוררים מאיזה בום בראש
או שסתם מתעוררים פתאום יום אחד ומגלים שמזמן מזמן סטינו מן המסלול ואנחנו כבר רחוקים מאוד מהמקום אליו רצינו להגיע.
אז גבירותי ורבותי, זהו צלצול השכמה מן היקום.
עורו, קומו, החיים זה עכשיו. או כמו שאמר המשורר: החיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו עסוקים בלתכנן תכניות.
החזירו את תשומת לבכם מן המקום בו היא הלכה לטייל את הרגע הזה, כאן ועכשיו. דרך בדוקה לעשות את זה, לפי משנתו של אקהרט טול, מחבר "כוחו של הרגע הזה", הוא להרגיש כל הזמן ב-20 אחוז מתשומת לבכם את הגוף. זה מאוד ממחבר לכאן ולעכשיו.
הזיזו את הגוף, קפצו, רקדו, חושו את כפות רגליכם על האדמה. צאו להליכה אבל בלי הטלפון ובלי מוסיקה ובלי הסחת דעת. פשוט חושו את כפות הרגליים נוגעות באדמה. ובכל פעם שהמחשבות שלכם ינדדו למה היה או למה יהיה, החזירו אותן לתחושה של כפות הרגליים הנוגעות באדמה.
היו כאן ועכשיו, הסתכלו סביב, שימו לי למה שאתם רואים. הרימו ניר מהריצפה אם בא לכם. סדרו פינה בבית שכבר שנים אתם רוצים לסדר ודוחים. הסתכלו על בן או בת הזוג שלכם, על הילדים. חייכו אליכם. שלחו להם אנרגיה של אהבה ישר מתוך הלב.
החיים קורים עכשיו, אל תתנו להם לקרות בלעדיכם!!!

ומשהו קטן וטוב לסיום:
נכון שלפעמים, אחרי שקוראים יותר מדי עיתון, או רואים יותר מדי חדשות בטלוויזיה, יש תחושה שהמצב לא משהו, ושהעולם לא ממש נפלא?
עכשיו תארו לעצמכם את התחושה להיות מוקפים באנשים כמוכם. אנשים שוחרי טוב, אנשים שעושים עבודה של התפתחות, שעושים מעשים טובים.
דמיינו לעצמכם לבלות מדי פעם אחר צהרים קסום עם עוד עשרות או מאות אנשים שקוראים את הספרים שאתם קוראים, מתעניינים באותם נתיבי התפתחות אישית בהם אתם מתעניינים, לשמוע הרצאות פוקחות עיניים ופותחות לב, לשמוע מוסיקה שמימית. לחייך ולהתחבק ולפגוש מכרים ואנשים זרים שמרגישים כמו מכרים.
אם תשאלו אותי, ככה העולם צריך היה להראות, ואולי לא רחוק היום שככה הוא יראה.

תגובות פייסבוק

תגובות

אולי יעניין אותך

mahakesher

מה הקשר בין שמחה, הצלחה ורגשות?

מה הקשר בין רגשות לבין הצלחה ועסקים? האם בכלל יש קשר כזה? בסרטון שלפניכם אני …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *