יום שלישי , 11.12.18, 17:24
בית > הבלוג > איך התחלתי סוף סוף להרגיש שאני מספיק טובה
good

איך התחלתי סוף סוף להרגיש שאני מספיק טובה

בין אם זה ילד או מבוגר, בין אם זה גבר או אשה, בין אם זו שיחה בקליניקה, במסגרת אימון, ובין אם זו שיחת נפש על כוס קפה.

בין אם זה מישהו שלפחות על פניו מאוד מצליח, ובין אם מי שנראה ככשלון חרוץ. בין אם זו מיהי שנראית פצצה ובין אם לא, בין אם זה מי שיש לו את ג'וב החלומות, את המשכורת האולטימטיבית, את בן הזוג מהחלומות או את הילדים הכי מוצלחים ומוכשרים, או לא.

אני לא מספיק טוב/ה

בסוף בסוף, כשמגרדים את הצבע מכל הסיפורים, הדרמות, ההאשמות, הקרבנות וכל השאר, מה שנשאר זה: "אני לא מספיק טוב/ה"

"אין לי באמת מה להגיד, למה שיקשיבו לי? למה שיקנו ממני? מה היתרון שלי על פני אחרים? למה שיאהבו אותי?

"אילו רק הייתי קצת יותר (רזה, עשיר, חכמה, מוצלח/ת – מחקו את המיותר או הוסיפו משלכם) הכל היה נראה אחרת.

או, "אני רק צריכ/ה ללמוד עוד קורס, עוד שנה, עוד משהו, כדי שאהיה ממש טובה ואוכל להתחיל להציע את שירותי"

במשך הרבה מאוד שנים, הרבה מדי, גם אני הסתובבתי עם ההרגשה הזו חדשות לבקרים.

מי זה שלא מספיק טוב?

עד שהבנתי. השאלה החשובה שיש לשאול כאן היא: מי זה האני הזה? שאף פעם אינו מספיק טוב?

האם זה האני שנוצר, הזהות שמתוכה אנחנו מתפקדים, האישיות? או במלים אחרות – האגו שלנו? (שנוטה תמיד, אבל תמיד, להאשים, לפחד, להיות לא מרוצה ולהרגיש בודד ונטוש)?

או שזה האני שיוצר – ההוויה הטהורה, האני הגבוה שלנו, זה יודע שהוא זה שיוצר את עצמו כהשתקפות של אמונותיו, בחירותיו והדברים בהם הוא בוחר למקד את תשומת הלב שלו.

ואכן, יש ימים כאלה, ימים בהם אנחנו קמים מחוברים למי שאנחנו באמת – הוויה טהורה, רוח בתוך גוף, יוצרים שיכולים לבחור מי הם רוצים להיות, מה הם רוצים לחוות ולעשות, ולאן הם רוצים לנווט אל חייהם.

נכון, לא נכל תלוי רק בנו, אבל הרבה מאוד כן, אז בואו נתחיל לטפל קודם כל בזה.

וכשאנחנו זוכרים מי אנחנו (ומה אנחנו לא), אין מצב שנרגיש "לא מספיק טובים", כי אנחנו הוויה טהורה, ניצוץ אלוהי, חלק מהיקום כולו, ואז אנחנו פשוט יודעים שהעולם הוא על כף ידנו.

ורק בימים שאנחנו נפולים יותר, שקועים יותר ב"יצירה" מאשר בלהיות יוצרים, בימים האלה אנחנו בדרך כלל לא מרוצים ממה שיצא, ומרגישים שמשהו חסר, ושצריך עוד…

לא לשכוח מי אנחנו באמת

אז היכולת להיות מרוצים ממי שאנחנו מתחילה ביכולת לזכור מי אנחנו באמת. וכשאנחנו זוכרים – הכל טוב. זה הזמן למקד את תשומת ליבנו בעשיה (ולא בספקות), להוציא מאיתנו את המיטב ולתרום את תרומנו לעולם, וזה גם המצב שבו התמורה לא מאחרת להגיע ואנחנו נפתחים לשפע של אפשרויות.

כל מה שצריך זה לזכור מי אנחנו, להתחבר לנקודת המבט הזו, להתאמן בלהיות מעוגנים בתוכה ולחזור אליה כשנופלים מתוכה החוצה.

תגובות פייסבוק

תגובות

אולי יעניין אותך

mahakesher

מה הקשר בין שמחה, הצלחה ורגשות?

מה הקשר בין רגשות לבין הצלחה ועסקים? האם בכלל יש קשר כזה? בסרטון שלפניכם אני …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *